דף הבית אודות גיליונות קודמים כנסים וארועים רכישת מינוי צרו קשר Online first
כרך נא גיליון 1, ינואר 2017
רשימת מאמרים
ביטויי הקורבנוּת בעיתונות הישראלית במהלך מבצע "עופרת יצוקה"
הדר בירן ודניאל בר־טל
סרט לבן, פדגוגיה שחורה: המבט הישראלי על דפוסי גידול ילדים בגרמניה
גד יאיר ורעות מירום
על ערביוּת וכמיהה לשִכחה: גורלה הסופי של קינת הנשים בהיסטוריה האורָלית של עולי תימן
טובה גמליאל
החזון וההיגיון של חינוך קונטמפלטיבי ושל פדגוגיות התבוננות
אורן אֶרגז
הקשרים בין תפיסות מורים בנוגע למנהיגות האותנטית של מנהל בית הספר ותחושת העצמתם הפסיכולוגית לבין התנהגויות נסיגה והתנהגות אזרחית
סיגלית צמח ואורלי שפירא־לשצ'ינסקי
מנהלים מעל ומעבר: ההתנהגות האזרחית הארגונית בקרב מנהלי בית ספר
ליאורה נוטוב ואנית סומך
פנייה לעזרה על־פי רכיבי המודל "איום על הערך העצמי": נוער במצבי סיכון ונוער נורמטיבי
זאב קאים ושלמה רומי
אופטימיות לא זהירה: כלי למדידת אופטימיות מן הטיפול התרופתי באיידס
גידי רובינשטיין
אמפתיה בפסיכותרפיה כפי שהיא משתקפת בסכמות קוגניטיביות פונקציונליות של מטפלים ומטופלים
טלי שימקין
יעל אידיסיס ויובל וולף
חשיפה של מחלת הנפש של בן או בת ואיכות החיים של ההורים
רבקה דינר זיסק
רבקה תובל משיח ושלמה קרביץ
המפגש הבין־תרבותי של מטפלים פיליפינים עם הזקנים הישראלים שבטיפולם ועם בני משפחותיהם
אורנה אשכנזי וליאת איילון
טיפולוגיה חדשנית של המושג שעמום והשלכותיה על ייעוץ תעסוקתי
ענת רפופורט
לינה משותפת, מִשמוּע הגוף ואיפוק בהבעת רגשות בעיני בוגרי קיבוץ
גלי פלטי
תקשורת אמפתית כחלק מדיאלוג: האם היא מובילה להתמקדות של הנמען בעצמו או בזולתו?
ענת אשד ויובל וולף
הבדלים בין־תרבותיים בדירוג חומרתם של מעשי רצח במשפחה בחברה רב־תרבותית
יובב עשת וציפי סלע
האם בעל המאה הוא בעל הדעה? יחסים זוגיים בראי דפוסי הפרנסה
ליאת קוליק ואור כץ

סרט לבן, פדגוגיה שחורה: המבט הישראלי על דפוסי גידול ילדים בגרמניה

גד יאיר ורעות מירום


לאחר תבוסתה במלחמת העולם השנייה החלה גרמניה לברור מחדש את נכסיה התרבותיים. ביקורות על "הפדגוגיה השחורה" הצטרפו למחקרים על הצייתנות שנגזרה מן האישיות הסמכותנית והובילו לליברליזציה במשפחה הגרמנית ולחברה "ידידותית לילדים". מאז שנות ה־70 החלו ערכים, כגון עצמאות ואחריות, להוביל הורים וגננות בדרך תרבותית חדשה. ואכן, עשורים ספורים לאחר האסון דומה כי הפדגוגיה השחורה, שאפיינה את גרמניה עד המלחמה, חלפה מן העולם. מאמר זה בוחן את הטענה באמצעות ניתוח מבטם של ישראלים המתגוררים בגרמניה וחווים את החינוך בה מקרוב. הממצאים מלמדים כי הנשאלים מדווחים על יציבות והמשכיות בדפוסי גידול ילדים מן העבר, אך בעת ובעונה אחת גם מעלים טענות בדבר שינוי תרבותי ומשפחתי. לצד אימוּת של ערכים כגון עצמאות, נימוס ועדינות, הם מדווחים על עיקשותן של צייתנות עיוורת ומשמעת קפדנית לסדר. משתתפי המחקר מתארים הורות סמכותנית ומשמעת צייתנית בקרב ילדים גרמנים ומסיקים מדפוס זה של גידול ילדים שתי מסקנות: בגרמניה חסרה יצירתיות בתחומים שונים, וגרמנים בוגרים אינם מפגינים אמפתיה לאחרים על אף הדגשתם של החוק והצדק. יתרה מזאת, את מה שהם רואים בימינו בעריסה ובגן הילדים, הנשאלים מתרגמים לפירוש העבר. הם מסתייעים בטראומה התרבותית הישראלית כדי לפענח מבעד לדפוסי גידול הילדים הנהוגים כיום את תכונות האופי שאפשרו לגרמנים רגילים לשתף פעולה עם הרייך השלישי ולעצום עיניים למול מוראותיו. לטענתנו, ייתכן שטראומה תרבותית זו מעצימה את הצללים של הפדגוגיה השחורה, אך מכלול העדויות מצטרף לאחרות המצביעות על כך שפדגוגיה חסרת מורך זו שרירה וקיימת עד ימינו. כמה ממשתתפי המחקר רואים בהווה את נוכחותם של צללי העבר, והם אף מעלים חשש ששואה עלולה להתרחש בשנית בשל המשכיותה של הפדגוגיה השחורה. מן העדויות עולה כי ישראלים אחוזים בתרבות השואה החקוקה בהם מילדות, אולם בזכותה הם מזהים גם בקרב חבריהם הגרמנים את אחיזתה של מורשת תרבותית קדומה, שנזנחה לכאורה לאחר המלחמה.

Following its defeat in the Second World War, Germany began to reevaluate its cultural assets. Critiques of "black pedagogy" and its effects on child-rearing practices led to the liberalization of the German family. Parents and kindergarten teachers began to promote values such as responsibility and autonomy, and it appeared that "black pedagogy" would become a thing of the past. The present paper assesses this claim by engaging in a qualitative analysis of interviews with eighty Israelis who live in Germany, coupled with one hundred further responses to an online questionnaire. The findings suggest that, in contrast to the notion that child-rearing methods have changed, the troubling practices of the past have persisted. While confirming the presence of values such as autonomy, politeness and pacifism, respondents reported on the stubborn presence of blind obedience to disciplinary measures aimed at preserving order. After presenting those findings, the paper assesses the effects of this persistent pedagogy, finding both a lack of creativity and lack of empathy in German adults. In the child-rearing practices of the early 21st century, Israelis see characteristics that may have provided fertile ground for the Holocaust. They perceptively discern the character traits that allowed ordinary Germans to collaborate with the Nazi regime. It may be that the Israeli cultural trauma magnifies those perceptions, but the respondents insist that traces of black pedagogy can still be found in Germany today. Some even fear that if this pedagogy persists, it could once again lead to a repeat of what happened during the Third Reich; this time, in the seemingly multicultural and modern liberal country of Germany.
גיליונות אחרונים
הודעות
שיעמום הוא לא תמיד "סתם" שיעמום

פורסם בידיעות אחרונות

3/12/2017
מעריב | "שחררנו דעות קדומות": כך חיים 20 אלף ישראלים בגרמניה

ראיון עם פרופ' גד יאיר

1/4/2017
לא רק השכר: ההבדל האמיתי בין רופאים גברים לרופאות נשים

פורסם בוואלה

8/31/2016
ד"ר רעות שהם בתכנית סדר נשים

רשת א

8/29/2016
רווקים ורווקות באי החלטיות מתמשכת

רשת ב | שניים בשתיים

8/24/2016
דר' צמח אסיף, פסיכולוג קליני, מטפל זוגי מאונ' בר אילן- ערך מחקר על דפוסי קבלת החלטות בדייטים מספר מה מאפיין אנשים שמתקשים למצוא אהבה.

משפחה גרעינית גלי צה"ל

8/17/2016
ההיסטוריה מגיעה לאינטרנט

פורסם ב- IT Portal

8/9/2016
ריבוי תפקידים, קונפליקט תפקידים ותחושת דחק בקרב אמהות עובדות- מחקר חדש בכתב העת מגמות.

השיחה נערכה ברשת ב' צבע הכסף יומן הכלכלה- אוגוסט 2016

8/3/2016
מחקר חדש: לאמא השפעה מכרעת על בחירתה המקצועית של הבת

פורסם בזמנים בריאים בידיעות אחרונות

10/25/2015
מדבריו של מר אליעזר שמואלי בכנס מגמות בחקר החברה הישראלית באוקטובר 2015

כנס מגמות בחקר החברה בישראל, לציון 65 שנה לכתב העת "מגמות" התקיים באוקטובר 2015 מדבריו של מר אליעזר שמואלי יו"ר הועד המנהל של מכון סאלד מנכ"ל משרד החינוך לשעבר

10/15/2015