דף הבית אודות גיליונות קודמים כנסים וארועים רכישת מינוי צרו קשר Online first
כרך נא גיליון 2, אפריל 2017
רשימת מאמרים
יורם בילו ויגיל לוי
אורי רם
ניסים מזרחי
אורי בן־אליעזר
מוהנד מוסטפא
אסעד גאנם
אורנה ששון־לוי
חן משגב
קימי קפלן
ג'וליה רסניק

עלייתה וירידתה של הסוציולוגיה מן הבמה החינוכית

ג'וליה רסניק, בית הספר לחינוך האוניברסיטה העברית בירושלים, julia.resnik@mail.huji.ac.il

חוקרים מתחום הסוציולוגיה של החינוך הובילו את מדיניות החינוך בשנות ה־60 של המאה ה־20 ועיצבו את הרפורמה המבנית, שהתרחשה במערכת החינוך בשנת 1968 וכונתה "רפורמת האינטגרציה". החל משנות ה־80 של המאה ה־20 ניכרת השפעה גוברת של חוקרים מתחום מדיניות ציבורית וכלכלה בקביעת מדיניות החינוך, ותחומי דעת אלו אף עיצבו את הרפורמה הניהולית המוצעת בדוח דוברת (2005). כיצד ניתן להבין את ירידת קרנה של הסוציולוגיה ואת עליית קרנן של הכלכלה והמדיניות הציבורית בקביעת יעדי החינוך?
החלטות בדבר רפורמות חינוכיות הן תוצר של תהליך ארוך טווח (40-30 שנה), שבמהלכו הולך ומשתרש שיח מדעי־חינוכי מסוים ("שוויון הזדמנויות" או לחלופין "אחריותיות" ו"מדידה והערכה") תחילה בזירה המדעית ולאחר מכן בזירה הפוליטית והציבורית. הדמויות המרכזיות המובילות את התהליכים האלה הן אפוא חוקרים ויצרני ידע המקדמים שיחים, המביאים בסופו של דבר, בתמיכתם של פוליטיקאים ומקבלי החלטות, לרפורמות המיוחלות.
בעזרת המודל הנאו־ובריאני הכולל שלושה אלמנטים - הבניית שיח רפורמיסטי, יצרני ידע כקבוצת סטטוס ורשתות רפורמיסטיות גלובליות - מאמר זה מנתח את הרפורמה המבנית של שנת 1968 ואת הרפורמה הניהולית המוצעת של שנת 2005 דרך עיון ברכיביהן המרכזיים: 1. השיח הרפורמיסטי הכולל את הבעיה החברתית שהרפורמה נועדה לפתור ("הפער העדתי" ברפורמה הראשונה לעומת "הפער ההישגי הבין־מדינתי" ברפורמה השנייה) 2. יצרני הידע המעורבים בעיצוב הרפורמה (סוציולוגים של החינוך בראשונה לעומת חוקרי מדיניות ציבורית וכלכלנים בשנייה) 3. האובייקטים החברתיים שהרפורמה מקדמת (לדוגמה, ייעוץ חינוכי במקום מיון באמצעות ה"סקר" בכניסה לחינוך העל־יסודי בראשונה לעומת הערכה ומדידה בשנייה). המודל התאורטי הנאו־ובריאני מאפשר לצייר תמונה ברורה של השינויים שחלו בקביעת מדיניות החינוך משנות ה־50 של המאה ה־20 ועד ימינו על־ידי השוואה בין שתי הרפורמות. ההשוואה מצביעה בבירור על המעבר של שיח, שחקנים ואובייקטים חברתיים מתחום הסוציולוגיה לתחום הכלכלי־ניהולי.
גיליונות אחרונים
הודעות
שיעמום הוא לא תמיד "סתם" שיעמום

פורסם בידיעות אחרונות

3/12/2017
מעריב | "שחררנו דעות קדומות": כך חיים 20 אלף ישראלים בגרמניה

ראיון עם פרופ' גד יאיר

1/4/2017
לא רק השכר: ההבדל האמיתי בין רופאים גברים לרופאות נשים

פורסם בוואלה

8/31/2016
ד"ר רעות שהם בתכנית סדר נשים

רשת א

8/29/2016
רווקים ורווקות באי החלטיות מתמשכת

רשת ב | שניים בשתיים

8/24/2016
דר' צמח אסיף, פסיכולוג קליני, מטפל זוגי מאונ' בר אילן- ערך מחקר על דפוסי קבלת החלטות בדייטים מספר מה מאפיין אנשים שמתקשים למצוא אהבה.

משפחה גרעינית גלי צה"ל

8/17/2016
ההיסטוריה מגיעה לאינטרנט

פורסם ב- IT Portal

8/9/2016
ריבוי תפקידים, קונפליקט תפקידים ותחושת דחק בקרב אמהות עובדות- מחקר חדש בכתב העת מגמות.

השיחה נערכה ברשת ב' צבע הכסף יומן הכלכלה- אוגוסט 2016

8/3/2016
מחקר חדש: לאמא השפעה מכרעת על בחירתה המקצועית של הבת

פורסם בזמנים בריאים בידיעות אחרונות

10/25/2015
מדבריו של מר אליעזר שמואלי בכנס מגמות בחקר החברה הישראלית באוקטובר 2015

כנס מגמות בחקר החברה בישראל, לציון 65 שנה לכתב העת "מגמות" התקיים באוקטובר 2015 מדבריו של מר אליעזר שמואלי יו"ר הועד המנהל של מכון סאלד מנכ"ל משרד החינוך לשעבר

10/15/2015