דף הבית אודות גיליונות קודמים כנסים וארועים רכישת מינוי צרו קשר Online first
כרך נא גיליון 1, ינואר 2017
רשימת מאמרים
ביטויי הקורבנוּת בעיתונות הישראלית במהלך מבצע "עופרת יצוקה"
הדר בירן ודניאל בר־טל
סרט לבן, פדגוגיה שחורה: המבט הישראלי על דפוסי גידול ילדים בגרמניה
גד יאיר ורעות מירום
על ערביוּת וכמיהה לשִכחה: גורלה הסופי של קינת הנשים בהיסטוריה האורָלית של עולי תימן
טובה גמליאל
החזון וההיגיון של חינוך קונטמפלטיבי ושל פדגוגיות התבוננות
אורן אֶרגז
הקשרים בין תפיסות מורים בנוגע למנהיגות האותנטית של מנהל בית הספר ותחושת העצמתם הפסיכולוגית לבין התנהגויות נסיגה והתנהגות אזרחית
סיגלית צמח ואורלי שפירא־לשצ'ינסקי
מנהלים מעל ומעבר: ההתנהגות האזרחית הארגונית בקרב מנהלי בית ספר
ליאורה נוטוב ואנית סומך
פנייה לעזרה על־פי רכיבי המודל "איום על הערך העצמי": נוער במצבי סיכון ונוער נורמטיבי
זאב קאים ושלמה רומי
אופטימיות לא זהירה: כלי למדידת אופטימיות מן הטיפול התרופתי באיידס
גידי רובינשטיין
אמפתיה בפסיכותרפיה כפי שהיא משתקפת בסכמות קוגניטיביות פונקציונליות של מטפלים ומטופלים
טלי שימקין
יעל אידיסיס ויובל וולף
חשיפה של מחלת הנפש של בן או בת ואיכות החיים של ההורים
רבקה דינר זיסק
רבקה תובל משיח ושלמה קרביץ
המפגש הבין־תרבותי של מטפלים פיליפינים עם הזקנים הישראלים שבטיפולם ועם בני משפחותיהם
אורנה אשכנזי וליאת איילון
טיפולוגיה חדשנית של המושג שעמום והשלכותיה על ייעוץ תעסוקתי
ענת רפופורט
לינה משותפת, מִשמוּע הגוף ואיפוק בהבעת רגשות בעיני בוגרי קיבוץ
גלי פלטי
תקשורת אמפתית כחלק מדיאלוג: האם היא מובילה להתמקדות של הנמען בעצמו או בזולתו?
ענת אשד ויובל וולף
הבדלים בין־תרבותיים בדירוג חומרתם של מעשי רצח במשפחה בחברה רב־תרבותית
יובב עשת וציפי סלע
האם בעל המאה הוא בעל הדעה? יחסים זוגיים בראי דפוסי הפרנסה
ליאת קוליק ואור כץ

פנייה לעזרה על־פי רכיבי המודל "איום על הערך העצמי": נוער במצבי סיכון ונוער נורמטיבי

זאב קאים ושלמה רומי


במחקר זה נבדקו משתנים העשויים להסביר לפי רכיבים מתוך מודל ה"איום על הערך העצמי" את פנייתם של מתבגרים במצבי סיכון ושל מתבגרים נורמטיבים לעזרת מקורות סיוע שונים. לפי מודל זה, המשתנים הקשורים בהחלטה לפנות לעזרה הם מאפייני מקבל העזרה, מאפייני נותן העזרה ומאפייני תפיסת הבעיה. במחקר השתתפו 211 מתבגרים בסיכון המטופלים ביחידות של קידום נוער ו־271 מתבגרים נורמטיבים, והם מילאו שאלוני אישיות ושאלון עמדות בנוגע לפנייה לעזרה בבעיות אישיות. מן הממצאים עולה כי שניים מֵרכיבי המודל — מאפייני מקבל העזרה ומאפייני נותן העזרה — תורמים בשתי קבוצות המתבגרים תרומה דומה להסבר השונות בנכונות לפנות לעזרה. תפיסות המתבגרים בנוגע למאפייני נותן העזרה תרמו תרומה גדולה יותר להסבר השונות בנכונותם לפנות לעזרה, והמשתנים המשפיעים ביותר ברכיב זה היו זהותו של מקור הסיוע והערכת המתבגרים בנוגע למאפייניו הפורמליים והבלתי פורמליים. מבין משתני האישיות שנבחנו במחקר, נמצאה תרומה גבוהה יחסית של חשיפה עצמית להסבר השונות בנכונות לפנות לעזרה. מעבר לכך, ההשתייכות לקבוצה (מתבגרים נורמטיבים, מתבגרים בסיכון), ששימשה משתנה מרכזי במחקר זה, תרמה להסבר השונות בנכונות לפנות להורים ולחברים בלבד, אך לא בפנייה למורה־מחנך. מן הממצאים עולה עוד שבשתי קבוצות המתבגרים הושפעה הבחירה במקור הסיוע במידה רבה מתפיסות סובייקטיביות של הפונה בנוגע למאפיינים ובנוגע לזהות של מקור זה. לפיכך, חשוב לחשוף את המתבגרים במסגרות שונות למאפיינים, לפונקציות ולתרומה הייחודית של מקורות הסיוע השונים.

This study examined variables which can help explain (based on components of the threat to self-esteem model), ways in which normative and at-risk adolescents turn to various sources of help. According to the model, help-receiver characteristics, help-giver characteristics, and the perception of the problem are related to a decision to seek help. Participants included 211 at-risk adolescents (recipients of youth advancement services), and 271 normative adolescents. Participants completed personality questionnaires and an attitudes questionnaire about help-seeking for personal problems. The findings indicated that two factors – the characteristics of help-seekers and help-givers – are equal contributors in explaining willingness to seek help in both groups. Help-giver characteristics contributed more in explaining variance in willingness to seek help, with the most influential factors being help-giver identity and formal and informal characteristics. Of the personality variables that were examined, self-exposure was a strong factor in explaining the variance in help-seeking willingness. The group affiliation variable, which played a major role in this study, contributed only to variance in turning to parents and friends, but not to teachers. The findings revealed that, for both groups, the choice of help-giver is greatly affected by the help-seeker's subjective perceptions of the help-giver's characteristics and identity. Therefore, adolescents should be exposed to the characteristics, roles, and unique contributions of various help-giving sources.
גיליונות אחרונים
הודעות
שיעמום הוא לא תמיד "סתם" שיעמום

פורסם בידיעות אחרונות

3/12/2017
מעריב | "שחררנו דעות קדומות": כך חיים 20 אלף ישראלים בגרמניה

ראיון עם פרופ' גד יאיר

1/4/2017
לא רק השכר: ההבדל האמיתי בין רופאים גברים לרופאות נשים

פורסם בוואלה

8/31/2016
ד"ר רעות שהם בתכנית סדר נשים

רשת א

8/29/2016
רווקים ורווקות באי החלטיות מתמשכת

רשת ב | שניים בשתיים

8/24/2016
דר' צמח אסיף, פסיכולוג קליני, מטפל זוגי מאונ' בר אילן- ערך מחקר על דפוסי קבלת החלטות בדייטים מספר מה מאפיין אנשים שמתקשים למצוא אהבה.

משפחה גרעינית גלי צה"ל

8/17/2016
ההיסטוריה מגיעה לאינטרנט

פורסם ב- IT Portal

8/9/2016
ריבוי תפקידים, קונפליקט תפקידים ותחושת דחק בקרב אמהות עובדות- מחקר חדש בכתב העת מגמות.

השיחה נערכה ברשת ב' צבע הכסף יומן הכלכלה- אוגוסט 2016

8/3/2016
מחקר חדש: לאמא השפעה מכרעת על בחירתה המקצועית של הבת

פורסם בזמנים בריאים בידיעות אחרונות

10/25/2015
מדבריו של מר אליעזר שמואלי בכנס מגמות בחקר החברה הישראלית באוקטובר 2015

כנס מגמות בחקר החברה בישראל, לציון 65 שנה לכתב העת "מגמות" התקיים באוקטובר 2015 מדבריו של מר אליעזר שמואלי יו"ר הועד המנהל של מכון סאלד מנכ"ל משרד החינוך לשעבר

10/15/2015