רשתות חברתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים של צעירים כיום. פלטפורמות כמו אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ואחרות מציעות שפע של תוכן, מביאות לנו הצצה לחיים של אחרים, ובאופן טבעי – גורמות לנו להשוות את עצמנו לאחרים. השוואות אלו עשויות להשפיע רבות על הדימוי העצמי, במיוחד בקרב צעירים שנמצאים בתקופה שבה הזהות העצמית עדיין מתעצבת. במאמר הזה נבין איך הרשתות החברתיות משפיעות על הדימוי העצמי של בני נוער, מהם ההיבטים החיוביים והשליליים של ההשפעה הזאת, וכיצד ניתן להימנע מהשפעות מזיקות.
איך רשתות חברתיות משפיעות על הדימוי העצמי?
השפעת הרשתות החברתיות על הדימוי העצמי נובעת מהחשיפה המתמשכת לחיים של אנשים אחרים. באינסטגרם, לדוגמה, קל לראות בעיקר את "רגעי השיא" – תמונות מטיולים, רגעים שמחים, חוויות ייחודיות – כלומר, את החיים כפי שהם נראים רק דרך "הפילטר". כתוצאה מכך, קל לשכוח שהחיים האמיתיים אינם מושלמים כמו שהם נראים על המסך, ולהתחיל להאמין ש"כולם חיים חיים טובים יותר מאיתנו". ההשוואה הזו יכולה לגרום לתחושות של חוסר ביטחון, חוסר שביעות רצון מעצמנו ופגיעה בדימוי העצמי.
דימוי גוף והשפעתו על הביטחון העצמי
הרשתות החברתיות מעלות את הסטנדרטים ליופי ולאסתטיקה, במיוחד בקרב צעירים. באינסטגרם, למשל, ניתן לראות הרבה תמונות של אנשים שנראים "מושלמים" – רזים, שריריים, ללא פגמים נראים לעין. התוכן הזה, שלעיתים קרובות עובר עריכה או פילטרים, יכול להוביל להשוואה לא מציאותית ולפגוע בדימוי הגוף של הצעירים. במיוחד אצל בנות נוער, השוואות כאלה עלולות להוביל לדימוי גוף נמוך, לביקורת עצמית ואף להפרעות אכילה.
איך הרשתות תורמות לתחושת הערכה עצמית?
עם כל זאת, יש גם צד חיובי לרשתות החברתיות. כאשר הן משמשות פלטפורמה לשיתוף הישגים, יצירה עצמית וקבלת פידבקים חיוביים מאחרים, הן יכולות להעצים את ההערכה העצמית. מחמאות ותגובות חיוביות, במיוחד מאנשים קרובים, יכולות לתרום לתחושת ערך עצמי חיובית. צעירים רבים גם משתמשים ברשתות כדי ללמוד, לקבל השראה וליצור קשרים חברתיים עם אנשים מרחבי העולם, דבר שיכול לחזק את הביטחון העצמי וליצור תחושת שייכות.
כיצד ניתן להימנע מהשפעות שליליות?
אז איך ניתן להגן על הדימוי העצמי מפני ההשפעות השליליות של רשתות חברתיות? הנה כמה דרכים שעשויות לעזור:
- לזכור שהרשתות החברתיות הן הצגה, לא מציאות – רוב האנשים מעלים תמונות שמציגות את הרגעים הכי יפים בחייהם, ולא את הרגעים הקשים. חשוב לזכור שהחיים האמיתיים הם לא מה שרואים באינסטגרם.
- לסנן את התוכן – לא חייבים לעקוב אחרי חשבונות שמרגישים שמפעילים עלינו לחץ או פוגעים לנו בהערכה העצמית. עדיף לעקוב אחרי חשבונות שנותנים השראה, גורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו ומעודדים חיוביות.
- לדבר על התחושות – לשתף חברים, בני משפחה או מורים על התחושות שעולות מהחשיפה לתוכן מסוים יכול לעזור לפרוק רגשות ולהבין שאנחנו לא לבד בתחושות האלה.
- לקבוע זמנים מוגבלים לשימוש ברשתות – חשוב לשים גבולות לכמות הזמן שאנחנו מבלים ברשתות החברתיות. במקום לצפות כל הזמן בחיים של אחרים, כדאי לנצל את הזמן כדי להתרכז בפיתוח עצמי ותחביבים.
- להבין את השפעת הפילטרים והעריכה – הרבה מהתמונות שאנחנו רואים ברשתות עוברות עריכה ושימוש בפילטרים כדי לשפר את המראה החיצוני. עלינו לזכור שמה שאנחנו רואים אינו בהכרח מייצג את המציאות.
איך ההורים יכולים לעזור?
הורים יכולים לשחק תפקיד משמעותי בעידוד התנהלות חיובית ברשתות החברתיות בקרב בני נוער. שיח פתוח וכנה על איך שהרשתות החברתיות משפיעות על ההרגשה, על הסיכונים האפשריים ועל הצורך להישאר מחוברים לעצמנו יכול לסייע. ההורים יכולים לעודד את ילדיהם להתרכז בתכנים חיוביים, לעקוב אחרי חשבונות שמעודדים ביטחון עצמי ולעזור להם לזהות תכנים שעלולים לגרום להם להרגיש פחות טוב עם עצמם.
לסיכום
הרשתות החברתיות מהוות חלק חשוב מהחיים של הצעירים כיום, והן עשויות להשפיע על הדימוי העצמי בצורה משמעותית. מצד אחד, הן מציעות הרבה אפשרויות לקשרים חברתיים, למידה וביטוי עצמי, ומצד שני, הן עלולות להוביל להשוואות לא מציאותיות ולפגוע בתחושת הערך העצמי. עם מודעות, הכוונה וכלים מתאימים, ניתן ליהנות מהיתרונות של הרשתות החברתיות בלי לתת להן להשפיע לרעה על הדימוי העצמי.
