בית החולים סורוקה בבאר שבע, המכונה "לב הנגב", ניצב כסמל של תקווה וריפוי עבור תושבי הדרום.
אך במהלך מבצע "עם כלביא", העימות הצבאי בין ישראל לאיראן ביוני 2025, הוא ספג פגיעה ישירה מטילים איראניים, שהותירה אותו פצוע אך לא מובס.
הסיפור של סורוקה הוא סיפור של משבר שהפך למפגן של חוסן, שבו צוותים רפואיים, קהילות, והמגזר העסקי מתאחדים כדי להחזיר את בית החולים לתפקוד.
מאמר זה בוחן את הפגיעה, ההשלכות, מאמצי השיקום, והחזון לעתיד, תוך שרטוט תמונה של רוח ישראלית בלתי נלאית.
הפגיעה: זעזוע במרכז הרפואי
ב-19 ביוני 2025, כחלק ממטח טילים איראניים בתגובה למבצע עם כלביא, נפגע סורוקה באופן ישיר. הטילים גרמו להרס משמעותי: קירות התמוטטו, מחלקות נפגעו, וציוד רפואי יקר הושבת.
תשתיות חיוניות, כמו מערכות חשמל ומים, ניזוקו, והבניין הראשי ספג פגיעות קשות, כולל הצפות וקריסות חלקיות.
ההערכות מצביעות על נזקים בשווי עשרות מיליוני שקלים, כאשר חלק מהמקורות מעריכים כי השיקום המלא ידרוש השקעה של כמיליארד שקלים.
הפגיעה לא הייתה רק פיזית. סורוקה, שטיפל באלפי פצועים מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, הוא מרכז העל הרפואי היחיד בנגב, המשרת כמיליון תושבים. התקיפה זעזעה את הקהילה, שראתה בבית החולים מקלט בטוח.
עם זאת, היערכות מוקדמת של משרד הבריאות, שכללה פינוי מחלקות למרחבים מוגנים, מנעה אסון גדול יותר, והצילה חיים של עשרות מטופלים. התגובה המהירה הזו הפכה את המשבר לנקודת מפנה, שבה החוסן הישראלי החל לבלוט.
ההשלכות: אתגר למערכת הבריאות
הפגיעה בסורוקה יצרה משבר מיידי במערכת הבריאות בדרום. מאות חולים פונו לבתי חולים אחרים, כולל ברזילי, אסותא אשדוד, הדסה, שיבא, ואיכילוב, באמצעות מבצע פינוי מורכב שכלל אוטובוסים לטיפול נמרץ.
הפינוי, שנוהל תחת לחץ זמן ואיום של מטחים נוספים, הדגיש את הפגיעות של הסתמכות על מרכז רפואי יחיד באזור כה רחב.
מחלקות כמו חדרי ניתוח וטיפול נמרץ נאלצו לצמצם פעילות, ויולדות הופנו לבתי חולים מרוחקים, מה שגרם למצוקה בקרב משפחות.
המשבר העלה גם שאלות על מיגון בתי חולים. למרות שסורוקה העביר מטופלים למרחבים מוגנים לפני הפגיעה, התקיפה חשפה את הצורך בתשתיות ממוגנות יותר.
מערכת הבריאות, שטיפלה ב-3,345 פצועים במהלך המבצע, נאלצה להתמודד עם עומס כבד תוך כדי תיקון הנזקים.
עם זאת, המסירות של הצוותים הרפואיים, שפעלו בתנאים כמעט בלתי אפשריים, הפכה לסמל של תקווה, והזכירה שהלב האנושי של סורוקה חזק יותר מכל טיל.
השיקום: מאמץ קהילתי
התגובה לפגיעה בסורוקה הייתה מפגן מרשים של סולידריות. משרד הבריאות, בשיתוף הנהלת בית החולים, השיק תוכנית שיקום מהירה, שמטרתה להחזיר את סורוקה לפעילות מלאה תוך חודשים.
הקמפיין לגיוס תרומות, ששואף לאסוף 15 מיליון שקלים, כבר צבר 9 מיליון שקלים, הודות לתרומות מהמגזר העסקי והציבור. בין התורמים הבולטים נמצא עידן עופר, שדרך חברת ICL תרם 5 מיליון שקלים, תרומה שנתנה דחיפה משמעותית למאמץ.
חברות נוספות, כמו קבוצת חיפה ופירמת EY, וכן תורמים פרטיים, הצטרפו לקמפיין, שממשיך לצבור תאוצה.
גם הקהילה המקומית לא נותרה אדישה. תושבי באר שבע והנגב, לצד אזרחים מכל הארץ, התגייסו דרך יוזמות מקומיות ותרומות מקוונות.
בית החולים סידרס-סיני בלוס אנג'לס תרם 100,000 דולר, והסתדרות הרפואית העולמית (WMA) גינתה את התקיפה, תוך הבעת תמיכה בסורוקה.
הצוותים הרפואיים, בהובלת פרופ' שלומי קודש, ממשיכים לעבוד מסביב לשעון, תוך שמירה על פעילות חיונית בחדרי מיון, לידה, וניתוחים ממוגנים. המאמץ המשותף הזה מראה שסורוקה אינו רק מבנה – הוא סמל של קהילה שמסרבת להיכנע.
חזון לעתיד: סורוקה מתחדשת
הפגיעה בסורוקה, קשה ככל שהייתה, פתחה פתח לחזון חדש. התוכנית לשיקום, שמוערכת במיליארד שקלים, כוללת לא רק תיקון נזקים, אלא גם הקמת מבנה מרכזי ממוגן ושדרוג ציוד רפואי.
המטרה היא להפוך את סורוקה למרכז רפואי מתקדם, שיהיה מוכן להתמודד עם אתגרי העתיד, מבחינה רפואית וביטחונית.
משרד הבריאות, בשיתוף משרד האוצר ותרומות פילנתרופיות, מתכנן להשלים את הפרויקט תוך שנים ספורות, תוך שימת דגש על מיגון והגנה.
הסיפור של סורוקה במהלך מבצע עם כלביא הוא סיפור של עם שמתאחד תחת אש. הוא מספר על בית חולים שנפגע, אך לא נרמס; על צוותים שממשיכים לטפל תחת הריסות; ועל קהילה שרואה במשבר הזדמנות להתחדשות.
כשסורוקה יקום מחדש, הוא יהיה יותר מסמל של ריפוי – הוא יהיה עדות לכוחה של ישראל, שגם בזמנים הקשים ביותר, בוחרת בחיים.
